התרת נישואין

הליך התרת נישואין רלוונטי לבני זוג שמעוניינים לפרק את התא המשפחתי והם מעורבים בדתם, חסרי דת או כשקיים חשש שאחד מהם אינו יהודי.
אם בני הזוג משתייכים לאותה דת, עליהם להתגרש בהתאם לדין הדתי של הדת אליה הם משתייכים. כך לדוגמה, בני זוג יהודים יתגרשו בבית הדין הרבני, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, הקובע כי עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים.
כדי לסיים את קשר הנישואים בצורה חוקית, על בני הזוג שאינם משתייכים לאותה דת, חסרי דת או כאלו המשתייכים לעדה דתית לא מוכרת בישראל, לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה, ולהגיש בקשה להתרת הנישואין.
בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת בעניין זה, בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969.

בקשה להתרת נישואין – מה היא כוללת?

הבקשה של בני הזוג תכלול את פרטיהם האישיים של בני הזוג, תאריך הנישואין, מקום הנישואין, הדת אליה כל אחד מהם משתייך והסיבה לבקשת להתרת הנישואין.
לאחר שבית המשפט יבחן את הבקשה, הוא יפנה לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין ע"פ הדין הדתי שלפיו הוא דן, בנוסף להתרת נישואין ע"י בית המשפט.
התשובה תינתן עד כשלושה חודשים ממועד פנייתו של בית המשפט למשפחה.

חשיבות התרת נישואין

להליך של התרת נישואין יש משמעות רבה – בית המשפט צריך להתיר את נישואי בני הזוג, כדי שהם ייחשבו כפנויים ויוכלו בעתיד להינשא לאחרים.
כמו הליך גירושין, שהוא הליך ארוך וסבוך לרוב, גם הליך התרת נישואין אינו הליך פשוט וקל. על כן, יש צורך בידע רב בנושא ובמידע אודות הזכויות והחובות של זוגות מעורבים לסיים את קשר הנישואין ביניהם. מומלץ להיוועץ בעורך דין משפחה, שיוכל לסייע בהליך ולייצג בערכאות המתאימות.
למשרה של עו"ד אוריה חנן ניסיון רב בטיפול במקרים של התרת נישואין, והיא תשמח לסייע לכם ולייצג אתכם כנדרש.