ניכור הורי – מה זה?

ניכור הורי – מה זה?

בשנים האחרונות המונח "ניכור הורי" עולה על סדר היום, במיוחד על רקע סכסוכי גירושין קשים. אז מהו ניכור הורי ומהי משמעותו? מה ניתן לעשות כדי למנוע את התופעה? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם.

מהו ניכור הורי?

השאלה מה זה ניכור הורי נשאלת לא אחת. מדובר בתופעה קשה מאוד להתמודדות, במסגרתה ילד מתנכר להורה ללא הצדקה על רקע הליך גירושין בין ההורים. לתופעת הניכור ההורי ישנן השפעות והשלכות קשות על הילד המתנכר ועל מערכת היחסים בין ההורים לילד. תסמונת ניכור הורי באה לידי ביטוי בפועל בכך שהילד לא מוכן להיפגש עם אביו או אמו או להיות איתם בקשר. סירוב זה מגיע לעתים קרובות בעקבות הסתה של ההורה השני. ההורה שרוצה לראות את ילדו, וילדו מתנכר אליו, מקבל תגובות קשות כשהוא מנסה ליצור עימו קשר, שמגיעות לעתים לכדי צעקות וקללות.

הנושא של ניכור הורי אינו חדש, אך רק בשנת 1985 טבע פרופ' ריצ'רד אלן גארדנר את המונח "תסמונת הניכור ההורי". ניכור הורי, סרבנות קשר – הם מונחים מדוברים מאוד מאז ועד היום.. הורים שמתגרשים עוברים בעצמם הליך מורכב, והם מעוניינים שהוא יעבור בצורה רגועה ונינוחה עד כמה שאפשר – לטובת הילדים והאפשרות שלהם להמשיך בחייהם ולקיים שגרה נוחה וטובה, גם אם אחרת. עם זאת, לעתים ההורים לא מצליחים לנהל את הגירושין בצורה מיטבית, והורה אחד פוגע בהורה האחר באמצעות הסתת הילדים נגדו.

במקרים כאלו, יש צורך לגייס כוחות רבים, תעצומות נפש ותמיכה מצד אנשים קרובים כדי להתמודד עם המצב ולהמשיך הלאה. לצד זה, חשוב לדעת כי יש מספר דברים שניתן לעשות וכי גם אם הילד מסרב להיפגש עם ההורה, אין זה אומר שגם בהמשך המצב יישאר על כנו.

ניכור הורי – דרכי טיפול. מכיוון שמדובר בתסמונת קשה שעשויה להחריף, חשוב להתמודד איתה מיד כאשר מופיעים הסימנים הראשונים שמעידים עליה. חשוב לזכור שטובת הילד היא זו שבמרכז, ולכן אין להעצים את הסכסוך, כך שהתחושות של הילד כלפי ההורה שאליו הוא מתנכר יתעצמו והמצב ביניהם יגיע לכדי נתק מוחלט.

בחינת פסקי דין בנושא ניכור הורי מעלה, כי בתי המשפט רואים בחומרה את התופעה של ניכור הורי. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, בהתאם לרמת החומרה והנסיבות ומנסים למצוא פתרון לכל מקרה שמובא בפניהם, כולל הטלת סנקציות – בהעדר חלופות מתאימות אחרות. ניתן לחלק את התופעה למקרים קלים, מקרי אמצע ומקרים קשים.

במקרים הקלים יחסית, ניתן לטפל בניכור הורי באמצעות קביעת זמני שהות מדויקים וברורים בין ההורים. אם בית המשפט יסבור כי יש מקום לקבוע מפגשים נוספים בין הילד המתנכר להורה המנוכר, הוא יורה על כך – למען שיקום הקשר. במקרי האמצע, בית המשפט יפנה את ההורים לטיפול ע"י גורם מקצועי חיצוני (עובד סוציאלי, פסיכולוג וכד'), מבלי להוציא את הילד מסביבת ההורה המנכר. כאשר מדובר במקרים קשים, בית המשפט ישקול לשנות את הסדרי השהות שנקבעו ולקבוע כי המשמורת תהא בידי ההורה האחר או בידי צד שלישי. (לעניין זה ראו: רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו (4) 872).

בפסיקה נקבע, כי העברת המשמורת היא אמצעי אחרון שיש לנקוט, ואמצעי זה מוגבל למקרים חריגים בהם הפגיעה בילד בעצם השארתו ברשות ההורה המנכר עולה על הפגיעה שתגרם בשל העברת המשמורת להורה המנוכר או לצד שלישי. דרך נוספת לטיפול בבעיית הניכור ההורי היא ע"י פנייה לבית המשפט בבקשה להטלת קנסות כספיים על ההורה המסית. כמו כן ניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות. ביטול מזונות או הפחתת מזונות הם צעדים שיכולים להיות יעילים במקרים המתאימים. כך למשל, במקרה של ניכור הורי מצד האב, נקבע בפסיקה כי אם האב לא יביא את הקטין לביקור אצל האם, תוטל עליו סנקציה מכח הדין והפסיקה (תמ"ש 49927-04-15 ע.ש. נ' א.ש.).

איך מוכיחים ניכור הורי? בפסיקה נקבע, כי ניכור הורי נלמד באמצעות ראיות אובייקטיביות ולא ע"י תחושות סובייקטיביות של ההורה. יש להציג ראיות אובייקטיביות לתופעה. אי השגת זמני שהות שווים או מתן עדיפות לאם אינם ניכור הורי, נקבע ע"י השופט ארז שני. יש לציין כי אין עדיין חוק נגד ניכור הורי. הנושא הוא פיתוח של הפסיקה, ובשנים האחרונות נראה כי בתי המשפט מבינים יותר ויותר את המשמעות והחשיבות שלו.

כך למשל, במחוז ת"א יושם בהצלחה פיילוט בנושא טיפול מהיר בניכור הורי. הצעת חוק ניכור הורי אינה על הפרק כרגע, וכאמור בהעדר חוק ניכור הורי, המפתח נמצא בידי בתי המשפט. בכל מקרה, מכיוון שמדובר בהתמודדות משמעותית, ומומלץ לפנות לעו"ד לניכור הורי כדי שיבחן את הדברים בצורה מקצועית, ויאמר לכם איך ניתן לטפל בבעיה.

דוגמא פסקי דין בנושא של ניכור הורי

כאמור, תופעת הניכור ההורי מגיעה לא פעם לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, וכפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות יש לתופעה זו פנים רבות. הדוגמא הראשונה היא דווקא לניצול לרעה של האפשרות של תביעה כנגד הורה מנכר לכאורה, על ידי ההורה המנוכר לכאורה. אנו כותבים "לכאורה" שכן בהגשת התביעה של האם כנגד האב, עלתה תמונה שונה לחלוטין מכתב התביעה.

האם טענה כי האב אינו מאפשר לה לראות את ביתה בת האחת עשרה, ובין היתר דרשה שבית המשפט יפנה אותו לאבחון פסיכיאטרי. ואולם, השופטת שבחנה את התיק הבחינה עד מהרה בכך, שדווקא יחסיה של האם עם ביתה הובילו לניתוק הקשר. עלתה תמונה של יחסים מורכבים, המלווים לא פעם בסערות רגשיות ובצעדים דרמטיים מצד האם, ולפיכך נקבע שתראה את ביתה הצעירה במרכז קשר.

יתר על כן, התברר כי הבת הצעירה דווקא מעוניינת מאוד לראות את אימה, בין אם במרכז הקשר או מחוצה לו, אולם זוהי דווקא האם שמתנגדת לשמירה על הקשר בדרך זו. על כן, נקבע בבית המשפט שאין מדובר בניכור הורי, והאם חויבה בהוצאות משפטיות ונוספות.

דוגמא לתביעת ניכור הורי שהתקבלה

מהצד השני, תובא כעת דוגמא לתביעה בגין ניכור הורי שאכן התקבלה. מדובר בבני זוג שבעת הגירושין היו להם שלושה ילדים קטינים, ובהסכם הגירושין שלהם נקבעה משמורת מלאה לאם והסדרי ראייה לאב. ואולם, כפי שהתרשם בית המשפט, לאורך השנים לא שמרה האם על זכויותיו של האב, כלומר לא אפשרה לו לראות את ילדיו פעמיים במהלך השבוע ובכל סופ"ש שני, והערימה בעיות רבות על הנושא.

יתר על כן, נמצא כי לכל אורך השנים הסיתה האם את הילדים כנגד האב, לרבות תלונות שהוגשו למשטרה בגין פגיעות מיניות שלו בהם. על אף שכלל התלונות נסגרו עקב היעדר ראיות, אין ספק לדידו של בית המשפט כי הילדים הושפעו מאוד מהאווירה בבית אימם. עד כדי כך, שלא הסכימו עוד לראות את האב ולמעשה ניתק עימו הקשר.

האב נאבק על זכותו לראות את ילדיו, והגיש תביעות לערכאות השונות של בתי המשפט, בדרישה לאפשר את הקשר, ואף להעביר את המשמורת לילדיו, או לבטל את דמי המזונות. לאחר שניתנו פסיקות והוגשו ערעורים, קבע לבסוף בית המשפט כי האם אכן אחראית לניתוק הקשר ולניכור ההורי, אם כי למרבה הצער כבר לא ניתן לשנות את המצב. לאחר שנים של ניתוק והסתה, הילדים מסרבים לראות את האב וכל טיפול לא העלה תוצאות אחרות.

על כן, בית המשפט קבע כי המשמורת לא תועבר אל האב אלא תישאר בחזקת האם, עם כל הצער שדבר. מאידך, נקבע כי האם תשלם לאב פיצויים בסך ארבע מאות אלף ₪ בגין הפגיעה בקשר עם ילדיו.

פסיקה לגבי מימון חידוש הקשר

בתל אביב קבע לא מזמן בית המשפט לענייני משפחה, כי האם תהיה אחראית לממן את חידוש הקשר עם האב. מדובר במקרה של אב לקטין אשר הקשר עימו נותק, ובעבר כבר קבעו בתי המשפט כי יש לקיים טיפול לחידוש הקשר עימו. עם זאת, לאחר שהאם לא עמדה בהתחייבויותיה לאפשר את הטיפול, והמשיכה לטרפד את ניסיונות הקשר של האב עם הבן, הגישה האב תביעה שבה דרש מבית המשפט לחייב את קיום הטיפול.

לעומת זאת, אימו של הקטין טענה כי בית המשפט אינו יכול להורות על טיפול בלא קבלת הסכמתה, ושלדידה האב ובנו יכולים לשמור על קשר דרך המייל. בתוך כך העלתה טענות שונות להתנהלות בלתי אחראית של האב בתור הורה, ושהעילה לתביעה היא כלכלית מעיקרה ולא קשורה לטיב היחסים עם הבן.

לאחר שבחן את טענות שני הצדדים, קבע השופט כי האם פועלת על מנת להסית את הבן כנגד אביו, ולמעשה היא מתעלמת מהפסיקה המורה לקיים טיפול לצורך חידוש הקשר. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כי תלונותיה של האם לגבי התנהלות האב הינן מוצדקות, ובוודאי לא כאלו המצדיקות את הפסקת הקשר עימו. על כן פסק השופט כי יימשך הטיפול בבן לצורך חידוש הקשר, ויתרה מכך – האם היא זו שתשא במרבית הוצאות הטיפול, עקב התנהלותה. עוד נקבע כי האם תשא בהוצאות משפטיות של עשרות אלפי שקלים, ועבור הבן ימונה אפוטרופוס לדין.

ניכור הורי – יש מה לעשות

קשה ככל שתהיה תופעת הניכור ההורי, כפי שניתן להתרשם מהדוגמאות שלעיל, יש מה לעשות במצבים כאלו. אין ספק כי מדובר באתגר רגשי ונפשי גדול עבור ההורה המנוכר, המלווה באי וודאות, חששות ודאגות, אך חשוב שלא להתייאש. קיימים מקרים רבים שבהם בהתערבות בית המשפט, רשויות הרווחה, אנשי טיפול וגורמים נוספים, גם קשר שנראה לעיתים "אבוד" חזר למישור התקין.

אם יש לכם שאלות נוספות לגבי ניכור הורי – מה זה, איך מוכיחים אותו ומה אפשר לעשות, עו"ד אוריה חנן, מתמחה בדיני משפחה וירושה, בעלת ניסיון רב בנושא, ותשמח לסייע לכם בסוגיה המורכבת הזו. ניתן לפנות אל סניפי משרדנו בנתניה ובאשקלון בטלפון 09-7778638.