מזונות ילדים

מזונות ילדים – מקור החיוב, עיקרון טובת הילד ושינוי נסיבות

כאשר התא המשפחתי מתפרק, נהוג לדבר על שני סוגי מזונות: מזונות אשה ומזונות ילדים.

המטרה של מזונות אשה היא להבטיח את רמת החיים של האשה ממועד הפרידה ועד מועד קבלת הגט.

המטרה של מזונות ילדים היא להבטיח את רמת החיים של הילדים ולספק את צרכיהם ורווחתם.

במאמר זה נדון במזונות ילדים.

זכות עצמאית והסמכות לדון בה

לילד יש זכות עצמאית לקבל דמי מזונות. גם אם יש הסכמה בין ההורים לגבי סכום דמי המזונות, היא לא חוסמת את דרכו של הילד להגיש תביעה נפרדת ועצמאית למזונות.

הסמכות לדון בסוגיית מזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. בתי הדין הרבניים יכולים לדון במזונות קטינים רק בהסכמת ההורים.

החיוב במזונות קטינים ומקורו

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 מסדיר את עניין מזונות הילדים בישראל, וקובע כי אדם יהיה חייב במזונות לפי הדין הדתי החל עליו. לפיכך, יהודים חייבים במזונות לפי הדין העברי.

ע"פ הדין העברי, מלידה ועד גיל 6 האב מחויב לדאוג למזונות ילדיו באופן מוחלט, ללא תלות ביכולתו הכלכלית.

מגיל 6 ועד גיל 18, בעקבות הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, החיוב במזונות הילדים יחול על שני ההורים מכח דין צדקה.

בכך הושווה הדין החל בגילי 6-15 שנים לדין החל בגילי 15-18 שנים, שכן ע"פ הדין העברי גם בטווח גילים זה הוא מדין צדקה והוא מוטל על שני ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות.

הפרמטרים לקביעת מזונות ילדים

הלכת בע"מ 919/15 שמטרתה הייתה ליצור שוויון בנטל המזונות בין ההורים, יצרה מציאות חדשה, שכן בפסק הדין נקבע ע"י בית המשפט העליון, כי תשלומי המזונות מגיל 6 ועד גיל 18 יחולו על ההורים במידה שווה כאשר הם מגדלים את ילדיהם במשמורת משותפת או חולקים זמני שהות נרחבים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. חלוקת החיוב בין ההורים תתבצע לאחר שבית המשפט יבחן את כלל המקורות הכספיים העומדים לרשותם, כולל הכנסה משכר עבודה.

חשוב לציין, כי הלכת בע"מ 919/15 מיושמת כיום ע"י בתי המשפט לענייני משפחה גם במקרים שבהם לא מדובר במשמורת משותפת. חישוב המזונות לוקח בחשבון את זמני השהייה.

בנוסף לבחינת היכולות הכלכליות של שני ההורים בית המשפט יבחן את צרכי הקטינים -צרכים תלויי שהות (מזון ושתייה, תשלומי ארנונה, חשמל ומים וכד') וכן צרכים שאינם תלויי שהות (שיעורים פרטיים, חוגים וכד').

עיקרון טובת הילד

בפסיקת סכום המזונות, בית המשפט יבחן את התא המשפחתי הספציפי שמולו, כדי להבטיח חלוקת נטל מזונות הוגנת וראויה, תוך התייחסות לצרכי הקטינים, ליכולות הכלכליות של ההורים ולחלוקת זמני השהות, וכל זה בראי עיקרון העל שמנחה את בית המשפט הוא טובת הילד ורווחתו.

שינוי נסיבות מהותי

בעקבות הלכת בע"מ 919/15, אבות רבים שמגדלים את ילדיהם במשמורת משותפת ומשתכרים כמו האמהות, החלו להגיש בעזרת עו"ד לענייני משפחה, בקשות לבית המשפט להפחתת דמי המזונות או ביטולם. אולם, לאחרונה בית המשפט העליון קבע מפורשות, כי הלכת בע"מ 919/15 לא מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי שמצדיק פתיחת תיק מזונות. מכאן עולה, כי פניה לעורך דין לענייני מזונות טובה לצורך התייעצות והבנת המצב המשפטי, אך לא מומלץ להגיש תביעות שנעדרות בסיס מוצק וממשי.

דמי מזונות לילד מחוץ לנישואין

בישראל 2022 ילדים רבים נולדים להורים שאינם נשואים זה לזו – זוגות שלא התחתנו ומנהלים מערכת יחסים של "ידועים בציבור", זוגות שמנהלים מערכת יחסים לא מחייבת ועוד. נשאלת השאלה האם ילדים שנולדו מחוץ לנישואים זכאים לדמי מזונות. התשובה חיובית. כל ילד זכאי לקבל מזונות מהוריו. זכות זו לא תלוי בקשר בין ההורים.
יש לציין, כי כאשר יש ספק בדבר זהות האב, הסוגיה מורכבת יותר.

פסיקת מזונות ילדים היא נושא מורכב. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות הספציפיות וע"פ הפרמטרים שהותוו בפסיקה.

עו"ד אוריה חנן, מתמחה בדיני משפחה ובעלת נסיון רב בתביעות מזונות.