משמורת ילדים

משמורת ילדים – סקירה

פרידה של בני זוג היא כואבת – בכל גיל ובכל מצב. כאשר לבני הזוג המתגרשים יש ילדים, הפרידה מורכבת עוד יותר, ואחת הסוגיות המרכזיות שנמצאת על הפרק בהליך היא משמורת הילדים. האם לאחד ההורים תהיה משמורת מלאה ולהורה האחר ייקבעו זמני שהות? האם ההורים יצליחו להגיע להסדר של משמורת משותפת?

אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לסוגיית המשמורת, ניתן לקבוע נושא זה במסגרת הסכם גירושין. אם מדובר בהסכם הוגן, ראוי ואשר נערך בצורה מקצועית, מוטב באמצעות עורך דין לגירושין, בית המשפט יטה לאשר את ההסכם.

חשוב לנהוג בזהירות וברגישות, ובמקרים שבהם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה, הם יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי (בית הדין הרבני כשמדובר בבני זוג יהודים) ולהגיש תביעה, כדי שיכריע.

עו"ד לענייני משפחה יוכל לסייע לכם בעניין המשמורת, בהתאם לצרכיכם ולטובת הילד.

טובת הילד – מהי?

קביעת משמורת ילדים מתבצעת לאורו של עיקרון העל – "טובת הילד". הפסיקה הגדירה את עקרון טובת הילדים כזכותו של הילד לכך שבריאותו הגופנית והנפשית תשמר, וכי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים.

בבואו של בית המשפט לקבוע מהי טובת הילד במקרה הנדון בפניו, הוא רשאי לשמוע את הקטין ולהתחשב ברצונו.

הפרמטרים העיקריים המנחים בעניין טובת הילד הם אלו:

• גילו של הילד וכישוריו – ככל שהילד יותר גדול, הנטייה להתחשב ברצונו תהיה רבה יותר.
• השפעת ההחלטה על חיי הילד.
• בריאותו הגופנית והנפשית של הילד.
• היכולת לשמור על קשר בין הילדים להורה שאינו ההורה המשמורן.

משמורת משותפת

בשנים האחרונות ההסדר של משמורת משותפת הולך וצובר פופולריות. הסדר זה תלוי בהסכמה של ההורים לגדל ביחד את הילדים וביכולת שלהם לעשות זאת.

במסגרת הסדר של משמורת משותפת לשני ההורים יש משמורת על הילדים, והם מגדלים אותם ומטפלים בהם במידה שווה, ככל האפשר.

לא בכל מקרה, בית המשפט יורה על משמורת משותפת גם אם ההורים מעוניינים בכך. בית המשפט יבחן האם ההסדר עולה בקנה אחד עם טובת הילד. ככל ששיתוף הפעולה בין ההורים הדוק יותר והתקשורת ביניהם טובה ופתוחה, בית המשפט יטה לאשר את ההסדר. כמו כן, קרבה במקום המגורים, מסוגלות הורית טובה ורצון של הילדים במשמורת משותפת (בהתחשב בגילם), כל אלו גם הם פרמטרים שבית המשפט יבחן ולאורם יכריע האם לאשר את ההסדר.

משמורת מלאה

משמורת מלאה משמעה, כי להורה אחד יש משמורת על הילד (לרוב לאם), ואילו להורה האחר נקבעים זמני שהות (לשעבר: הסדרי ראיה)

ישנם מקרים שבהם האם מוותרת על משמורת ילדים בגירושין או שהיא לא כשירה לדאוג לצרכי הילדים ואז האב יקבל משמורת מלאה. במקרים אחרים, על אף שינוי בתפיסת המשפחה בשנים האחרונות וכרסום בחזקת הגיל הרך, לרוב ובהעדר הסכמה על משמורת משותפת, הילדים יהיו בחזקת האם.

ניתן לקבוע זמני שהות בהסכמה במסגרת הסכם גירושין או הסכם רלוונטי אחר, למשל: כאשר לא מדובר בבני זוג מתגרשים, אלא בצדדים שלא היו בני זוג וחברו יחדיו כדי להביא ילד משותף לעולם. בהעדר הסכמה – בית המשפט יקבע.

זמני השהייה שונים ממשפחה למשפחה, אך ניתן להצביע על דפוס משותף: בדרך כלל הם יכללו מפגש של הילד עם ההורה הלא משמורן – פעם או פעמיים בשבוע, וכן שהייה אצלו כל שבת שנייה. החגים והחופשות יתחלקו בין ההורים במידת האפשר.

אם מדובר בילדים בגילי העשרה, יינתן משקל גדול יותר לרצונותיהם ופעילויותיהם בקביעת זמני השהייה.

מה עדיף – משמורת משותפת או מלאה?

התשובה לשאלה זו משתנה כמובן ממקרה למקרה. כאמור, היא אינה תלויה אך ורק ברצונם של ההורים, על אף שבמרבית המקרים אם קיים רצון למשמורת משותפת של שני ההורים, או שנדרשת משמורת מלאה אצל האם, כך יהיו פני הדברים. עם זאת, במידה וקיימת התלבטות בין משמורת מלאה ומשותפת, כדאי לדעת כמה דברים לפני שמקבלים את ההחלטה.

כל סוגיית המשמורת המשותפת נעשתה פופולארית עקב שינויים תרבותיים שחלו בעשורים האחרונים. בפרט, העובדה שאבות במאה ה- 21 נעשו הרבה יותר מעורבים בגידול השוטף של ילדיהם, להבדיל מהתפקידים המגדריים המסורתיים של הזמנים הקודמים. ומהצד השני, העובדה שיותר ויותר נשים בוחרות בדרך של התפתחות אישית וקריירה, שמעבר לגידול הילדים בבית.

חשוב לציין שמרבית המחקרים ואנשי המקצוע סבורים כי במידה והתנאים מאפשרים זאת, קיימת עדיפות למשמורת משותפת. במקרה של משמורת מלאה, או יחידנית, נוצר מצב שבו לילדים יש בית מרכזי אחד (לרוב אצל האם), ולמעשה גם הורה מרכזי אחד. הדבר בהחלט עלול לבוא על חשבון הקשר עם ההורה השני, ובדיוק למען מטרה זו קיימים הסדרי הראייה, המכונים כיום הסדרי שהות או זמני שהות. כלומר, מטרתם של ההסדרים היא לדאוג לזכויותיו של ההורה שאינו המשמורן, ובפרט ליכולתו לשמור על קשר טוב עם ילדיו. למרבה הצער, לצד הפגיעה הנפשית שמחוללים הגירושין בפני עצמם, גם המצב שבו ישנו הורה בעל עדיפות על פני האחר, עלול שלא להיטיב עם הילדים בטווח הארוך.

לעומת זאת, במשמורת משותפת יש שני בתים ושני הורים מרכזיים. יש הטוענים כי מצב זה מוביל דווקא לבלבול של הילדים, אך בפועל מרבית המחקרים מעידים שהדבר דווקא מיטיב עימם, ואף עם הוריהם. אכן, הקשר הטוב עם האם ועם האב כאחד, הינו חיוני להתפתחותם התקינה של הילדים, ויתרה מכך – שיתוף הפעולה המתחייב ממשמורת משותפת עשוי לתרום גם הוא לתחושתם כי הם חלק ממשפחה מתפקדת, על אף שהיא עברה "ארגון מחדש".

האם יש למשמורת משותפת חסרונות?

לא מדובר דווקא בחסרונות, אבל בהחלט קיימים אתגרים. ראשית, במשמורת משותפת ההורים נדרשים ליותר שיתוף פעולה ביניהם, שכן לרוב זמני השהות יותר שוויוניים, הגם שאינם חייבים להיות שווים לחלוטין. במילים אחרות, יש יותר נקודות מגע מבחינת הזמנים והמפגשים, ומבחינת ההחלטות המתקבלות, והאתגר הוא לשמור על תקשורת מיטיבה ושיתוף פעולה מועיל לאורך כל הדרך.

בנוסף, הסכם גירושין עם משמורת משותפת שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט, משמעו שיש יותר חובות ומגבלות על החיים, בהשוואה להורה שאינו המשמורן. לדוגמא, ייתכנו יותר מגבלות על מקום המגורים, שלרוב נקבע במרחק מסוים ממוסדות הלימוד של הילדים. הדבר מגביל עוד יותר את האפשרות לעקור לאזור אחר בארץ, בין אם לצרכי עבודה, עקב זוגיות חדשה וכדומה.

כמו כן, יש לקחת בחשבון כי משמורת משותפת משמעה יותר הוצאות, בהשוואה להיות האב הורה שאינו משמורן. מכאן והלאה יהיה עליו להחזיק בית מרכזי לילדים על כל המשתמע מכך גם מבחינת ההוצאות השוטפות, ומכבר לכך – מכיוון שעליו להיות יותר פנוי אל הילדים הרי שהדבר עשוי לבוא במידה כזו או אחרת על חשבון שעות העבודה והפרנסה. מצד שני, החל משנת 2017 חלו שינויים בדמי המזונות במשמורת משותפת, ההופכים את הנטל הכלכלי להגיוני יותר.

משמורת ילדים ומזונות

משמורת ילדים בגירושין משפיעה גם על שאלת דמי המזונות. בישראל שנת 2022 חישוב המזונות לוקח בחשבון את הסדרי המשמורת בין ההורים הגרושים וכן את הכנסות האם מכלל מקורותיה. לעתים, הנושא של משמורת ילדים הופך לקלף מיקוח בידי אחד הצדדים כדי לנסות להפעיל לחץ או להשיג יתרונות רכושיים ואחרים על הצד השני.

כל עוד מדובר בילדים מתחת לגיל 6, עדיין תופסת לרוב חזקת הגיל הרך והילדים יהיו בחזקתה של האם, למרות שכבר קיימים מקרים של משמורת משותפת גם מתחת לגילאים אלו. מכיוון שהילדים נמצאים בחזקתה של האב, ולרוב ישהו רק פעמיים באמצע השבוע וכל סופ"ש שני אצל האב, הרי שהוצאותיה של האם עליהם גבוהות יותר. לפיכך, עדיין נהוג כי האב הוא זה שנושא בדמי המזונות באופן בלעדי בגילאים אלו. עם זאת, חשוב להדגיש שאפילו בילדים מתחת לגיל 6 כבר קיימות פסיקות המתייחסות לזמני השהות בפועל, וקובעות דמי מזונות שונים בהתאם לכך.

כאמור, משמורת משותפת בהחלט עשויה להשפיע על גובה דמי המזונות, אך נזכיר כי אבות המתעקשים על אחריות הורית כדי להשיג הישגים כלכליים, עשויים לטעות. מכיוון שבמשמורת משותפת ההוצאות על הילדים גדלות, והזמנים הפנויים קטנים, הרי שה- "חיסכון" בדמי המזונות עלול בכלל שלא להתבטא, ולהיפך – הנטל הכלכלי אף יכבד. מעבר לכך, אב שאינו באמת מעוניין לשאת באופן שווה בנטל גידול הילדים, עלול לגלות עד מהרה שנטל על עצמו משימה גדולה על מידותיו.

עם זאת, במידה ומוחלט על משמורת משותפת, דמי המזונות בהחלט עשויים לפחות ואף להתבטל לגמרי (כלומר האם והאב נושאים בנטל הכלכלי באופן שווה). הדבר תלוי בעיקר בזמני השהות בפועל ובמצבם הכלכלי של שני ההורים, דהיינו מקורות ההכנסה השונים שלהם וגובהם.

למידע נוסף וליווי משפטי

בכל מקרה של שאלה או התלבטות, מומלץ להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה שיוכל לסייע לכם.

עורכת דין אוריה חנן היא עורכת דין לענייני גירושין ובעלת ניסיון רב בעריכת הסכמי גירושין והסדרת הסוגיות של משמורת ומזונות. הנכם מוזמנים לפנות אל סניפי משרדנו בנתניה או באשקלון בטלפון 09-7778638.