דמי מזונות לילד מחוץ לנישואין

דמי מזונות לילד מחוץ לנישואין
סוגיית דמי המזונות לילדים היא סוגיה שמתעוררת בעיקר בהליכי גירושין או הסכמי ממונות, אך עשויה להתעורר גם במקרים אחרים. למשל, במקרים בהם ישנו ילד מחוץ לנישואין, אם באופן טבעי ואם כתוצאה מתרומת זרע. אם במקרה הרגיל שאלת הביולוגיה ושאלת ההרכב המשפחתי מצביעות באופן ברור על החב בדמי המזונות, הרי שבמקרים בהם האב הביולוגי והאב התפקודי הם אנשים שונים, יש לבחון ביתר שאת את שאלת הנושא באחריות לתשלום המזונות.

בשונה ממזונות אישה או חלוקת רכוש, מזונות ילדים יכולים להיתבע או על ידם, או באמצעות אפוטרופוס. הואיל ובמקרה השני, הילדים עצמם נסמכים על אחר שיתבע עבורם את זכויותיהם לדמי מזונות, יש לוודא שהעבודה נעשית בצורה הטובה ביותר, על ידי עו"ד מוכשר וראוי לכך.

מזונות ילדים

מזונות ילדים היא תביעה המוגשת בשמם של הילדים ומזכה אותם במימון צרכיהם- הבסיסיים ואלו שמעבר לכך. תביעת מזונות ילדים נידונה על פי הדין הדתי החל, ומוגשת לבית המשפט האזרחי. עם זאת, ככל ששני הצדדים מסכימים על כך, ניתן לדון בה גם בבית הדין הדתי.

לפי הדין היהודי, עד גיל 6 האב חייב לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של ילדיו, ללא תלות ביכולתו הכלכלית. מגיל 6 עד גיל 15, כפי שנקבע לאחרונה בבית המשפט העליון, החובה חלה הן על אב והן על האם, אך ישנה התחשבות ביכולות כלכליות.

חישוב דמי המזונות מביא בחשבון את הסדר המשמורת שנקבע, את שאלת קיום ומספר המדורים, בחינת ההוצאות תלויות השהות ובלתי תלויות השהות, ולבסוף, את משכורות הצדדים והיחס ביניהן.

אך בעוד שזהות הנתבע בגין דמי מזונות ברורה במקרים רגילים של גירושין, במקרים של דמי מזונות לילד מחוץ לנישואין, נוסף רובד של מורכבות: אם, כאמור, האב הוא שחב בחלקם של מזונות הילדים, הרי שיש להבין מיהו האב.

ילדים ללא נישואין

רבים המקרים בהם איש ואישה, מבחירה או שלא מבחירה, מביאים ילד לעולם ללא קשר נישואין ביניהן. הדבר יכול לקרות הן במסגרת קשר מוצהר – כמו "ידועים בציבור", אך לא בהכרח. המשפט הישראלי עוצם עיניים בפני טיב הקשר בין ההורים: כל עוד איש ואישה הביאו ילד לעולם, הרי שהאיש הוא אבי הילד והאם היא אימו, והם יתחייבו במזונות הילד בהתאם.

במקרה בו לא מוכח מיהו האב, החוק מתיר לבצע בדיקה גנטית כדי לזהות את אבהותו של הגבר הנתבע. זאת, הן כיוון שהמשפט הישראלי מכיר בקשר הביולוגי כמקים אבהות, וחובת מזונות; והן בשל עקרון "טובת הילד", המקים דרישה לזכאות הילד לקבל את מזונותיו מהאב.

ילד מחוץ לנישואין של אישה נשואה

כאשר נוצר מצב בו אשה נשואה הביאה לילד לעולם כתוצאה מקיום יחסים עם גבר אחר, שאיננו בעלה, נוצרים, למעשה, שני סוגי אבות: האב הביולוגי, אב הילד; והאב הפונקציונלי, המתפקד כאביו של הילד. במקרה כזה, יש להבין איזה מהאבות חב בחובת מזונות הילדים, ככל שתידרש.

ככלל, הגישה בישראל מתעדפת את הקשר הביולוגי בקביעת האבהות. לצידה, העקרון העיקרי שמשמש את בית המשפט לקביעת דמי המזונות הוא עיקרון "טובת הילד". במקרה הזה, הואיל ובדיקה גנטית עלולה להוכיח "ממזרות" בילד, – מצב בעייתי מבחינת ההלכה היהודית – בשל עקרון "טובת הילד", בית המשפט יאסור את הבדיקה הגנטית. במקומה, תקום חזקה לפיה ההורה המתפקד כאב הוא אבי הילד, והוא יחוב במזונותיו.

יצוין שהחזקה איננה מוחלטת; חשש ממזרות קיים אצל יהודים בלבד, כך שיתכנו פסיקות שונות לגבי תובעים ונתבעים שאינם יהודיים.

מקרים נוספים של ילד מחוץ לנישואין

בשל ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית, כיום ניתן להביא ילד לעולם מחוץ לנישואין גם באמצעות הפריה מלאכותית או תרומת זרע. אם מדובר באישה נשואה, הרי שהאב הפונקציונאלי יתחייב במזונות; ואם מדובר באישה רווקה, הרי שבישראל התרומה המותרת היא אנונימית בלבד, וככל שזהות האב תתגלה, כנראה – אף שהעניין טרם נדון – שהוא יתחייב במזונות הילד.

לצד סוגיית המזונות, סוגיות רבות נוספות מתעוררות בדיני משפחה- צווים, הסכמי גירושין וניתוחם, צוואות, ירושות, הליכי יישוב סכסוכים וכדומה. בנושאים אלו ועוד מתמחה המשרד "אוריה חנן- עורכת דין", משרד בוטיק העוסק בדיני המשפחה ומעניק שירות מקצועי, איכותי, תוך דגש על יחס אישי ואנושי ללקוח- דבר שחשוב במיוחד בדיני משפחה בכלל ובמזונות ילדים בפרט, נוכח רגישותם. לפרטים נוספים, לחצו כאן.