התרת קשר נישואין

התרת קשר נישואין

סיום מערכת יחסים בין שני אנשים איננה דבר פשוט, על פי רוב. ברוב מדינות העולם, דיני הנישואין והגירושין מוסדרים בדין האזרחי. כך, בדומה לענפי משפט אחרים, הערכאה והדין שחלים יהיו אחידים בכלל המקרים: הערכאה והדין האזרחי. ישראל, בעניין הזה, היא חריגה: דיני המשפחה מפוצלים בין הדין הדתי לדין האזרחי, ובין הערכאות הדתיות לערכאות האזרחיות.

ישנם נושאים שבהם רק לאחת הערכאות או הדינים מוסמכים לדון בהם; ישנם נושאים אותם ניתן לכרוך בערכאה הדתית; וישנם נושאים אותם ניתן לתבוע בשני המקומות, או רק בהתקיים הסכמה הדדית לדון בערכאה מסוימת. אחד מהנושאים שהסמכות לדון בהם נתונה לבית הדין ולדין הדתי בלבד, הוא נושא הגירושין. משמעות הדבר היא שרק מי שנישא על פי הדין הדתי, יהיה רשאי להתגרש.

המציאות הזו מעוררת מורכבות עבור זוגות המקיימים סוגי קשרים אחרים, כגון "ידועים בציבור", למשל, ועבור זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים, שבהכרח אינם דתיים. גירושין של זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים, לא יוכלו להיות נידונים בבית הדין הדתי. במקום זה, עליהם להגיש לבית המשפט האזרחי תובענה להליך חלופי: התרת נישואין. לבחינתה של התרה זו, נפנה כעת.

תנאים מקדימים לבקשה להתרת קשר נישואין

בקשה להתרת קשר נישואין דורשת מספר רכיבים, כאשר שניים מהם דרושים כתנאי בסיס לשם רכישת סמכותו של בית המשפט לדון בעניינם. ראשית, שבני הזוג שמבקשים את התרת הנישואין יהיו כאלו שבית המשפט יכול לדון בעניינם. כדי שהתנאי הזה יתקיים, עליהם להיות בני דתות שונות או מחוסרי דת. בני זוג שעניינם יכול להיות נידון בבית הדין הרבני, לא יוכל להיות נידון בבית המשפט לענייני משפחה.

כמו כן, עליהם לקיים את תנאי סעיף 1 לחוק לשיפוט בעניני התרת נישואין. הסעיף דורש את קיומה של "זיקה לישראל" כתנאי לדיון בית המשפט בתביעת ההתרה. הזיקה מתקיימת בהתקיים אחד התנאים הבאים: אזרחות ישראלית של שני בני הזוג; שמקום מושב בן הזוג המבקש – או של שניהם, ככל שהבקשה נעשית בהסכמה – יהיה בישראל; שמקום מושבם המשותף האחרון יהיה בישראל; שהמבקש התגורר בישראל לפחות שנה לפני בקשת ההתרה; ועוד.

דרישות נוספות לשם התרת הנישואין

נוסף על התנאים המקדימים שפורטו לעיל, הליך ההתרה ידרוש עוד שני שלבים:

בנוסף, על בני הזוג להגיש את כלל המסמכים הדרושים לבקשה להתרת נישואין. המסמכים הללו כוללים את שמות בני הזוג ודתו של כל אחד מהם; פרטים אודות הילדים, ככל שיש כאלו; מקום התושבות בו חיו ביחד בני הזוג; פרטים אודות הנישואין האזרחיים שנערכו- המקום, הטקס וכן הלאה; וכן, העילות להתרת הנישואין. ידרשו גם תצהירים חתומים ומאומתים, תעודות נישואין מתורגמות, ואם הבקשה היא חד צדדית, יהיה להוסיף חוות דעת מקצועית.

לאחר הגשת כלל המסמכים, סגן נשיא בית המשפט ישלח את התובענה לבתי הדין הרלוונטיים על מנת לבדוק האם נדרשים גירושין על פי דין הדת. אם ידרשו גירושין, התיק יעבור לידי בית הדין, כאשר כחלק מכך, יינתנו בדידי בית הדין הסמכויות הדרושות לכך: לדוגמא, צו עיכוב יציאה מהארץ. אם לא נדרשים כאלו, התיק יוותר וידון על ידי בית המשפט.

ככל שההתרה נידונה וניתנה, יוכלו בני הזוג לפנות למשרד הפנים ולשנות את רישום בתעודת הזהות מנשואים ל"גרוש/ה".

הדין החל בדיון בהתרת קשר נישואין

הדין שיחיל בית המשפט במקרה של התרת נישואין, על פי רוב, הוא דין המדינה הרלוונטי למקום בו יושבים בני הזוג. עם זאת, במקרה שבני הזוג נפרדו, הדין החל יהיה של המדינה בה חיו לאחרונה בני הזוג ביחד. במקרה שבני זוג לא התגוררו באותה המדינה, הדין יהיה זה שחל על המדינה בה בני הזוג אזרחים, ואם גם זה לא מתקיים במשותף, הדין החל יהיה של המדינה בה נערך טקס הנישואין. בכל מקרה אחד, יוכל בית המשפט להחיל את הדין שיהיה צודק ונכון בעיניו, בהתאם לנסיבות.

משרד הבוטיק "אוריה חנן- עורכת דין" הוא כזה העוסק בדיני משפחה וירושה, ובכללם, גם בנושא זה. מומחיותה הרבה של עו"ד חנן בתחום המשא ומתן, החשוב במיוחד בנושאים כמו התרת נישואין, כמו גם התעקשותה על מומחיות, מיצוי זכויות, מקצועיות וליווי אישי ומשפטי מיטבי, הם חלק מהסיבות מדוע כדאי להיוועץ ולהיעזר בשירותיה, ככל שאלו נדרשים. לחצו כאן לפניות ופרטים נוספים.