עורך דין לידועים בציבור

עורך דין ידועים בציבור

בניגוד למדינות רבות בעולם, ישראל, באופן ייחודי, מייחסת מקום של כבוד ואף בלעדיות – בסוגיות מסוימות – לדין האישי הדתי. גירושין ונישואין דת משה וישראל הם נושאים שבית הדין הוא היחיד שמוסמך לדון בהם, להבדיל מבית משפט אזרחי. הדתות השונות מתנות את תקפות נישואיהם של בני זוג במספר תנאים: תנאי כשרות ותנאי טקס. עמידה בתנאי הכשרות תאפשר את תוקפם של נישואין כדת, וביניהם ניתן למצוא סוגיות של חד-מיניות, דתות מעורבות, כשירות קוגניטיבית ועוד.

נוסף על תנאי הכשירות, ישנן דתות במסגרתן טקס הנישואין צריך להיערך בצורה מסוימת כדי שהנישואין יקבלו תוקף. אך לא כולם אוהבים את המנגנון, שמתעדף ומכפיף את הנישואין לדין הדתי, ולכן, עם השנים נוצרו אלטרנטיבות למוסד הנישואין הדתיים. אחת האלטרנטיבות הקיימות והמתפתחות, היא "ידועים בציבור". יצוין שהאלטרנטיבה הזו נותנת מענה גם לזוגות שמתנגדים לעצם הנישואין, גם ללא קשר לפן הדתי המתחייב מהם בישראל.

כיצד מוכיחים את הסטטוס "ידועים בציבור"?

סטטוס של "נשוי" או "גרוש" הוא פשוט להוכחה: באמצעות הכתובה, הגט או הרישום בתעודת הזהות, הנגזרת מאלו. לעומתו, הסטטוס של "ידועים בציבור" אינו עומד בכוחות עצמו: יש צורך להוכיח אותו על מנת לזכות בכלל הזכויות שזה יכול להעניק. בפסיקה נקבעו מספר תנאים להוכחת "ידועים בציבור", ואלו הם: חיים משותפים; ניהול כלכלי משותף; קיומם של יחסי אינטימיות; והכרה כ"זוג" בציבור. עם זאת, התנאים הללו אינם קשיחים, ואף עברו ריכוך והתרחבות עם השנים.

על עורך דין ידועים בציבור יהיה להוכיח את כלל התנאים, אך זו תהיה מלאכה קשה פחות, אף שעדיין איננה פשוטה, ככל שעוברות השנים: בני הזוג, כך נקבע, אינם חייבים לחיות באותה הדירה; חשבון הבנק באמצעותו מתנהל משק הבית, אינו חייב להיות משותף; אין קביעה באשר להיקף, כמות או טיב היחסים האינטימיים שצריכים להתקיים בין בני הזוג; וההכרה בציבור יכולה לקום אף בהתקיים תחושה פנימית בלבד של בני הזוג. כמו כן, הפסיקה קבעה שאין חובה שבני הזוג יהיה רווקים דווקא.

באם הוכחו כלל התנאים, בני הזוג יוכרו ידועים בציבור.

זכויות ידועים בציבור והמשטר הרכושי החל

הואיל והמושג "ידועים בציבור" טרם הוגדר בפסיקה, גם זכויותיו לא הוגדרו בצורה שלמה וקוהרנטית. נבחן את הזכויות הרלוונטיות בדרך כלל לבני זוג, ונראה כיצד הן מיושמות על יודעים בציבור:

ראשית, בכל הנוגע לזכויות הוריות, הרי שאלו זהות לזכויות של נשואים. זאת, כיוון שהדין הישראלי מחשיב את הקשר הביולוגי, גם ללא קשר להיות ההורים נשואים. בהתאמה, חובת מזונות ילדים, ככל שזו תידרש, תיעשה על פי הקשר הביולוגי בין ההורים לילדיהם.

בכל הנוגע למשטר הרכושי, הרי שעל ידועים בציבור חלה "הלכת השיתוף". הלכה פסיקתית זו קובעת שכלל נכסי הזוג יחולקו בצורה שווה בין בני הזוג, בהסדר מידי- כלומר, מרגע שזה נתבקש, הרכוש כבר מחולק. לגבי נכסים ששאלת השותפות בהם שנויה במחלוקת, תיבחן "כוונת שיתוף".

זכויות ירושה יעמדו לידועים בציבור ובתנאי שהוכיחו זאת, ככל שאין צוואה שקובעת אחרת וככל שאחד מהם אינו נשוי בזמן פטירתו (אף שישנן פסיקות שהראו מגמה שאפשרה זאת).

זכויות אלו ועוד תעמודנה לדיון בהתאם להוכחת הידועים בציבור, אך בכל הנוגע לזכויות שקשורות לנישואין לפי דין הדת – כגון מזונות אישה ואת סכום הכתובה, למשל – לא תהיה לבני הזוג זכאות לממשן. יודגש כי עורך דין לידועים בציבור יצטרך לבדוק אם החוק הרלוונטי מתייחס לידועים בציבור באופן מפורש, או שמא יהיה להסיק את זכאותם של היודעים בציבור לזכות שנתונה על פי אותו חוק.

עורך דין לענייני ידועים בציבור

הואיל וכדי לקבל את הזכויות, על הידועים בציבור להוכיח את היותם כאלו, חשוב במיוחד לשכור עורך דין מומחה בתום. על עורך הדין יהיה הן להוכיח את סטטוס הידועים בציבור והן לקבוע ולדרוש את מיצוי זכויותיהם שלפי החוקים השונים. יש לבחון את שלל הפרמטרים בבחירת עורך דין ידועים בציבור- מחיר, מומחיות, ניסיון ורגישות.

משרד עו"ד אוריה חנן הוא משרד בוטיק המתמחה, בין שאר תחומי דיני המשפחה, הירושות והצוואות, גם בנושא זה. עורכי הדין של המשרד מצטיינים בחתירה לתוצאה הרצויה והמיטבית, במקצועיות נטולת-פשרות תוך יחס אנושי ואישי. לחצו כאן לפניות ופרטים נוספים על המשרד.