עורך דין לענייני מזונות
המושג "מזונות" הוא מושג מוכר ורווח, בהקשרי גירושין, הסכמי ממון שונים ועוד. המזונות מוזכרים, לרוב, בהקשרי ילדים, נשים, הוצאות במסגרת משמורת בהקשר לגידול ילדים, ועוד. אולם אף שהמזונות, כמושג, הם אכן מתכתבים עם ההקשרים המוזכרים, יש לבצע הבחנה חשובה בתוכם. ישנם כמה סוגי מזונות.
ראשית, ישנה הבחנה בין מושא המזונות: לרוב, ישנם מזונות אישה, ובנוסף, ישנם מזונות ילדים. מזונות אישה וילדים נידונים על פי הדין האישי הדתי, במדינת ישראל, אך חשוב לדעת שנוסף על המזונות הדתיים הללו, בשנים האחרונות התפתחו בפסיקה גם מזונות "אזרחיים", כמו, למשל, מזונות משקמים. מזונות אלו יכולים להיפסק בנסיבות מסוימות אם, או כיוון ש, אין עמידה בקריטריונים הדתיים המזכים במזונות השונים. לבחינת סוגי המזונות, כמו גם לחשיבות עורך הדין בעיסוק בסוגיה, נפנה במאמר זה.
מזונות אישה
הדין האישי החל על הצדדים, הוא הקובע את מזונות האישה שינתנו. מזונות אישה הם מזונות שעל פי הדין הדתי, ניתנים על ידי הבעל לאישה בתקופת הנישואין. כלומר, על פי היהדות, מרגע הגירושין, הבעל לא חייב עוד במזונות אישה. כמו כן, ישנם מספר כללים ביהדות למזונות האישה: למשל, ההלכה קובעת שתיבחן רמת החיים של האישה לפני ואחרי נישואיה, והמזונות ייקבעו ככאלו שמאפשרים את רמת החיים הגבוהה מבין השניים.
עם זאת, ההלכה גם קובעת שתי נסיבות שמאפשרות את צמצום המזונות, ומכונות "קיזוז" ו"פטור". טענת הקיזוז סוברת שככל שהאישה עובדת, הכנסתה תקוזז מתוך סכום המזונות המגיע לה; וטענת פטור משמעותה שהתנהגויות מסוימות של האישה, כגון התנהלויות מיניות בעייתיות, יפטרו את הבעל מחובת המזונות שלו.
מזונות אישה ביתר הרחבה
אם כן, כאשר תפנו אל עורך דין לענייני משפחה הוא יסביר לכם כי כל עוד בני הזוג נשואים (לגבי ידועים בציבור ונישואים אזרחיים – ראו למטה), הרי שהבעל חייב לזון את אשתו, עד למתן הגט על ידי בית דין רבני, או אישור הסכם גירושין. ראוי להדגיש כי לא ניתן לקבל דמי מזונות לאחור, רטרואקטיבית, אלא רק מפסיקת בית המשפט והלאה.
כאשר בית המשפט נדרש לסוגיית המזונות המגיעים לאישה, העיקרון המנחה יהיה שהיא "עולה עימו ואיננה יורדת עימו". המשמעות היא שדמי המזונות צריכים לאפשר לאישה להמשיך לחיות ברמת החיים שהייתה רגילה בה. לפיכך, עורכת דין המייצגת את האישה תגיש לבית המשפט שורה ארוכה של מסמכים ותיעודים המעידים על הוצאותיה, החל בשכר הדירה והוצאות הבית השונות, דרך צרכים רפואיים ומזנון, ועד לרמת הבילויים והקוסמטיקה.
עם זאת, כפי שהוסבר לעיל, במקרים רבים דמי מזונות האישה יהיו מופחתים או אפילו מקוזזים לחלוטין. בראש ובראשונה, במידה והאישה עובדת הרי שבמקרים רבים היא כלל לא תהיה זכאית לדמי מזונות, שכן משכורתה מקוזזת ממה שמגיע לה מבעלה, ובדרך כלל הסכומים מאפסים זה את זה. עם זאת, ראוי לציין כי אסור להכריח את האישה לצאת לעבודה אם איננה מעוניינת יכולה או רוצה, ומצד שני, גם אין אפשרות הפוכה – דהיינו שהאישה תהיה חייבת לשלם לבעל מזונות עקב משכורת הגבוהה.
עורכי הדין יסבירו לכם, שלצד הוצאותיה של האישה, כפי שאלו משקפות את רמת חייה עד כה, נלקחים בחשבון גם משכורת הבעל (ומשכורת האישה), וכן פוטנציאל ההשתכרות של הבעל. כלומר, יכול להיווצר מצב שבו הכנסתו בפועל של הבעל אינה עולה בקנה אחד עם פוטנציאל ההשתכרות שלו, למשל לפי תאריו האקדמיים וניסיונו המקצועי, ולכן ייפסקו דמי מזונות גבוהים יחסית למשכורת בפועל.
כאמור, בקביעת דמי המזונות לאישה קיימים מרכיבים שמקורם בהלכה הדתית, כגון חובתו של הבעל לזון את אשתו או "עולה עימו ואיננה יורדת עימו". מהצד השני, קיימים מרכיבים דתיים העלולים לפגוע בזכותה של האישה לקבלת דמי המזונות. לדוגמא, במידה שמדובר ב- "אישה מורדת" שאיננה מסכימה לקיים יחסי אישות עם בעלה, או במידה שמדובר באישה שעזבה את הבית ולפיכך אינה מקיימת את החובות שלה מול הבעל.
עם זאת, ראוי להדגיש כי במצבים כאלו עורך דין יכול להעלות טענות, המשיבות את זכותה של האישה לדמי מזונות. למשל, ניתן לטעון כי האישה סירבה לקיים יחסי אישות עקב יחס משפיל של הבעל, עקב כאבים בעת קיום יחסי מין, עקב רומן של הבעל וכדומה, ובאותו האופן לטעון שהאישה עזבה את הבית עקב התנהלות כזו או אחרת שפגעה ברווחתה ובאיכות חייה מצידו של בעלה.
מזונות ילדים
עורך דין מזונות ילדים יסביר לכם כי מזונות הילדים נקבעים גם הם על פי הדין הדתי, אך אין בכוחם להיות נידונים בבית הדין הדתי- בית המשפט העליון קבע שאין אפשרות לכרוך מזונות ילדים בתביעת גירושין בבית הדין הדתי, ועליהם להיות נידונים בערכאה האזרחית בלבד. בישראל, תביעה של מזונות ילדים נידונה ושיעורם נקבע ללא תלות בקשר בין ההורים. כלומר, כל עוד נקבע מיהו אבי הילדים, אין משמעות לשאלה האם האב היה נשוי לאם או שמא לא.
חשוב להבדיל בין תביעת "מזונות ילדים" לבין תביעה "להשבת הוצאות". תביעת מזונות ילדים היא תביעה שמוגשת על ידי הילדים או על ידי האפוטרופוס שלהם, ומחייבת את קיומה של בחינת המזונות לגופם, כשעיקרון טובת הילד הוא הוא המנחה את הדיון בהם. לעומתה, תביעה להשבת הוצאות הוא תביעה שמגישה האם ומשמעותה בקשה להשבת הוצאותיה על הגידול והטיפול בילדים.
מזונות ילדים ביתר הרחבה
ראשית, חשוב לציין כי ניתן לכרוך את תביעת מזונות האישה עם מזונות הילדים, אך אין חובה לעשות זאת. לצד השינויים מרחיקי הלכת שחלו בתחום מזונות ילדים, עד גיל שש שנים חובת המזונות מוטל על הבעל. לצורך חישוב הסכומים בהסכם גירושין או בתביעה לוקחים בחשבון את מרכיבי החיים שבהם הורגלו הילדים ואת ההוצאות הכרוכות בהם, כגון הוצאות המדור (שכר דירה, משכנתא), הוצאות המזון, הוצאות רפואיות, לימודים, חוגים, חופשות וכיוצא בזאת.
עם זאת, למרות שהאב הוא הנושא בדמי המזונות עד גיל 6, כיום יותר ויותר מתחשבים בתי המשפט בזמני השהות בפועל. כלומר, במקום לקבוע באופן עיוור כי האב נושא בכל נטל המזונות, בוחנים את מספר הימים בהם שוהים הילדים אצלו, לאור ההבנה כי יש למנוע חוסר צדק ומצבים בהם האב גם מחזיק בית לילדיו וגם משלם על ביתם השני. אמנם כיום אין פסיקה חד משמעית בנושא, אך בהחלט ייתכן שבבית המשפט שופט זה או אחר יפחית את דמי המזונות לאור זמני השהות בפועל.
ובאשר לילדים אחרי גיל 6 שנים, עורכי הדין יסבירו לכם כי התחולל שינוי משמעותי בעקבות הלכת בע"מ 919/15 מתייחס למקרים של משמורת משותפת. במקרה שלא נקבעה משמורת משותפת, דמי המזונות ימשיכו להיקבע על פי מספר הילדים, רמת החיים בה הורגלו, ההכנסות של בני הזוג ופוטנציאל ההשתכרות שלהם, כאשר האב נושא במזונות ההכרחיים ושני ההורים מתחלקים במזונות מדין צדקה.
ראוי לציין כי במידה ויש שני ילדים, סכום המזונות אמנם עולה אך לא מכפיל את עצמו, או משלש את עצמו במקרה של שלושה ילדים. בנוסף, בתשלום מזונות מוסיפים את דמי המדור, העומדים על 30% לילד יחיד, 40% לשני ילדים ו- 50% מהוצאות הדיור לשלושה ילדים ומעלה.
לעומת זאת, במקרה של משמורת משותפת בילדים מעל גיל 6, במקום החלוקה הקודמת לדמי מזונות הכרחיים ומדין צדקה, הרי שכיום אין עוד הבדלה כזו. כלומר, עדיין לוקחים בחשבון את כלל צרכיהם של הילדים, אך הפרמטרים הקובעים אינם זהותו ומגדרו של ההורה, אלא זמני השהות בפועל ויחסי המשכורת בין בני הזוג. במילים אחרות, הכיוון נכון להיום הוא להתייחס להוצאות בפועל עקב חלוקת זמני השהות, ויכולת ההשתכרות (מעבודה, שכר דירה, קצבאות וכדומה), ללא קשר למגדר.
מזונות אזרחיים
בניגוד למזונות ילדים ומזונות אישה, שנידונו לעיל, ומהווים מזונות דתיים, ניתן למצוא בפסיקה הישראלית את פיתוחם של מזונות אזרחיים. מזונות אזרחיים משמעותם מזונות שניתנים מכח הדין האזרחי- ולא זה הדתי, שחל במקור על דינים אלו. מזונות אזרחיים יכולים להינתן באחד משני מקרים: המקרה הראשון הוא זה של נישואים אזרחיים או של "ידועים בציבור".
שני התרחישים הללו משמעותם מערכת יחסים זוגית שאיננה מבוססת על נישואין כדת משה וישראל, ולכן, אין בכוחה להקים חובות דתיות, לא כל שכן להיות נידונה במזונות שהיא מקימה בבית הדין הדתי. כמענה לחסר הזה, פיתח בית המשפט את המזונות האזרחיים, דוגמת המזונות המשקמים. אולם מזונות אזרחיים יכולים להינתן גם במקרה של נישואין כדת משה וישראל, אך כאלו שלא מקימים חובת מזונות. המזונות האזרחיים, משכך, מבוססים על עקרונות משפטיים כמו תום לב, הסתמכות וכדומה.
מדוע חשוב להיעזר בעו"ד בענייני מזונות?
כפי שמובן לעיל, סוגיית המזונות היא סוגייה מגוונת ורבת-רבדים. כבר בבחינת חבות מזונות יש צורך למפות את סוג הנישואין- כדת משה וישראל, אזרחי או ידועים בציבור; את סוג הדין החל- דתי או אזרחי; וכן, יישום הדין במקרה הקונקרטי. יישום כזה הוא מורכב ומחייב הסתייעות בעורך דין לענייני מזונות, שידע לבחון את כלל שלבי המקרה ולהגיע לתוצאה המיטבית.
אוריה חנן היא עורכת דין שמומחית גם בתחום המזונות- כחלק מדיני המשפחה, הירושה והצוואות, בין היתר. משרד עורכי הדין אוריה חנן פועל בסניפים בנתניה ואשקלון, ומתמקד במיצוי הזכויות במשא ומתן וכן מקפיד ללוות, הן אישית הן משפטית, את לקוחותיו, תוך דגש על התנהלות אנושית, מקצועית ובלתי מתפשרת.
למידע נוסף ולקבלת ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי הנכם מוזמנים לפנות אל סניפי משרדנו המצויים באשקלון ובנתניה. ניתן לפנות אלינו בטלפון 09-7778638 ועורכי הדין שלנו יעמדו לרשותכם עם מענה לשאלות והתלבטויות.