דיני עיזבון
במשך חייו צובר אדם נכסים מכל הסוגים: החל מסכומי כסף, דרך נכסי מטלטלין ומקרקעין וכלה בסוגי בקרנות גמל, מניות והשקעות אחרות. לאחר פטירתו, יש להסדיר את מעבר כלל הנכסים הללו ליורשיו. המעבר הזה מהווה פרוצדורה משפטית מורכבת, שכוללת מספר חלקים. כלל הנכסים מכונים בשם "עיזבון", שמוזכר בחוק הירושה. עם זאת, חוק הירושה איננו מגדיר מפורשות מה כולל אותו עיזבון. הגדרת המושג נקבעה בדין הכללי, היינו הפסיקה, כוללת את נכסי האדם אך גם מחריגה את חלקם.
בישראל, הדין מצביע על "חופש ציווי" הקובע שאדם רשאי לצוות ולהגדיר את אופן והיקף חלוקת נכסיו בין אנשים שונים- וזאת, על ידי צוואה. כדי שתהיה תקפה וכשירה, על הצוואה לעמוד בכללים שמגדיר החוק. בהיעדר צוואה, או בהימצא צוואה פסולה, העיזבון יחולק לפי כללי חוק הירושה.
העיזבון בחוק הירושה
סעיפים 1 עד 9 בחוק הירושה מגדירים הוראות כלליות לגבי הירושה, ואילו סעיפים 10 עד 17 כוללים את כללי הירושה של עיזבון שלא נקבעה לגביו צוואה תקפה. יצויין שישנם שלושה דברים אינם כלולים בעיזבון: חובות לביטוח; חברות בקופת תגמולים; וחברות בקרנות פנסיה.
מבחינת המוריש, ביכולתו לצוות רק על הרכוש ששייך לו, כך שאם ברשותו רכוש שרשום על שם אדם אחר, הוא לא יוכל להוריש אותו. כמו כן, במקרה שלמשל חשבון הבנק שלו שייך גם לאשתו, הוא לא יוכל להוריש את הסכום השוכן שם.
חוק הירושה קובע שהיורשים על פי דין, במקרה שלא נכתבה צוואה, נכתבה צוואה חלקית או שנכתבה צוואה שנפסלה, הם בני או בנות הזוג ומעגל הקרבה הראשון. החוק קובע עקרונות מעגלי קרבה: למשל, שמעגל קרבה קרוב דוחה מעגל רחוק יותר; עקרון הנציגות; שוויון; ועוד. על חלוקת העיזבון, אמון מנהל עיזבון.
מנהל עיזבון
ישנם שני סוגי מנהלי עיזבון: הראשון הוא מנהל זמני והשני מנהל קבוע. בין שני הסוגים יש מספר הבדלים. מנהל עיזבון זמני, ממונה לתקופה קצובה; הוא ממונה בטרם ניתן צו ירושה או צוואה, ולפני שידועות זהויות היורשים; ומטרתו לאסוף ולכנס את כלל נכסי העיזבון, עד אשריינתן צו ירושה או צוואה ותקבענה זהויות היורשים.
לעומתו, מנהל עיזבון קבוע ממונה עד תום ההליך; הוא ממונה רק לאחר מתן צו ירושה או צוואה ולאחר שידועה זהות היורשים; ומטרתו היא לבצע את חלוקת העיזבון לפי הוראות הצו וזהות היורשים.
מנהל העיזבון ימונה בהסכמה, במקרה של חוסר שיתוף פעולה בין היורשים ובהינתן מחלוקות שלא מאפשרות את החלוקה באופן פשוט. לעיתים תופקד ערבות עד תום ההליך, כאשר גובהה תיקבע על ידי בית המשפט. כל בעל אינטרס כלכלי בחלוקת העיזבון יוכל להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון, שתיבחן על ידי בית המשפט. לתפקוד תקין של מנהל העיזבון, יהיה עליו לשמור על חובת נאמנות, היעדר ניגודי עניינים ויחסי אמון עם הצדדים, כאשר הפרתן תהווה עילה לפיטוריו.
לרוב, מנהל עיזבון יהיה עורך דין ירושה או עורך דין אחר.
חלוקת עיזבון
העיזבון איננו בעל ישות משפטית. משמעות הדבר היא שעל המוריש יהיה לבצע רישום של הנכסים על שם היורשים העתידיים, ככל שאיננו רשום על שם אדם אחר, במקומו או נוסף עליו. ואולם, רישום העיזבון על שם היורשים העתידיים עלולה להקים מחלוקות ובעיות: בעיקר במקרים בהם הנכס לא ניתן לחלוקה או במקרים בהם היורשים לא מעוניינים בנכס שניתן להם.
בחלוקת הנכסים, יש להבדיל בין מיטלטלין למקרקעין. נכסי מיטלטלין יחולקו בעין, או לפי שוויים. לעומתם, חלוקת נכסי מקרקעין, ככלל, יחולקו באופן שדומה למכירת נכסים, בנסיבות של הוצאה לפועל, מעוקלים. בכל הקשור לדירות מגורים, ניתן יהיה לחלק זאת כך- או, לחלופין, להחליט שאחד היורשים יבצע מכירה של הדירה ויישא בתשלומי איזון כלפי האחרים. היורשים רשאים לבצע הסכם חלוקת עיזבון ששונה מההסדר שנקבע בצו.
כמו כן, בטרם תבוצע חלוקת העיזבון, יהיה צורך לנכות את כלל חובות המנוח, ככל שישנן, מתוך הנכסים.
דיני עיזבון הם דינים שכוללים פרוצדורה מורכבת, כאמור וכמתואר, ולכן מחייבים מקצועיות, אמינות ויושרה. אשר על כן, חשוב במיוחד לבחור בעורך דין שבקיא בתחום, ומוסך לתת שירות הן איכותי והן אנושי ואמין. מוזמנים לפנות למשרד עו"ד אוריה חנן, שמתמחה, בין היתר, בדיני ירושה, ומצטיין בליווי משפטי ואישי, תוך חתירה למצוינות בכלל הרבדים. לפרטים, לחצו כאן.